מכירים את צמד המילים "פנס קסם" ?
כי הילדים של היום כבר לא מכירים.
"פנס קסם" הוא אותו מכשיר שהיה מקרין על הקיר את התמונות שהיו על גבי השקופיות.

זה היה נראה בעיננו פלא של ממש כיצד מאותם שקופיות קטנות שאם מציבים אותם מול האור ניתן לראות בהם דמויות וציורים מטושטשים.
כיצד באמצעות אותו "פנס קסם" הם נהפכים לתמונה גדולה,ברורה וצבעונית ע"ג הקיר.

ולמה נזכרתי בזה ?
בגלל פרשת השבוע.

בפרשיות השבוע, התורה עוסקת בעניין המצורע.
אותו אדם שמגלה נגעים בעור בשרו מגיע אל הכהן ,והכהן אם רואה שהנגעים הם נגעי צרעת,
מכריז עליו כמצורע.

חז"ל מסבירים שהצרעת מגיעה על עוון לשון הרע.
נגע הצרעת הוא מחלה רוחנית שבאה לידי ביטוי בנגע פיזי בעור.
.
הנגע החיצוני משקף כלפי חוץ- על העור,את מה שקורה בעולמו הפנימי-הרוחני של המצורע.

בהמשך,כשהתורה מבארת את סוגי הנגעים נאמר:
"וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו,וטהר את הנגע,כלו הפך לבן טהור הוא".

אם יש כתם שחלקו לבן וחלקו אינו לבן,הצרעת לא התפשטה בכולו,הרי הוא טמא.
אבל אם כולו הפך לבן,שכל הכתם הוא לבן,שהצרעת התפשטה בכולו,הוא טהור.

השאלה היא כמובן מדוע ?
אם רק חלקו של הכתם נעשה לבן זהו סימן לצרעת, אז אם כולו נעשה לבן,הוא ודאי צריך להיות מוגדר כמצורע,
מדוע אם הצבע הלבן בנגע מתפשט על כולו,הוא טהור ??

בגמרא במסכת סנהדרין נאמר:
"…סנהדרין שראו כולם לחובה פוטרין אותו".

אם הגיע אדם שחשוד במעשה שעונשו מיתה, לדון בפני הסנהדרין, וכלל הדיינים מחייבים אותו ,
הדין הוא שנפטר מהעונש.
ההלכה דורשת שכדי לחייב את אותו אדם
בעונש,צריך שיהיה לפחות מישהו אחד מהדיינים שילמד עליו זכות,ואם זה לא קורה,אותו אדם נפטר מהעונש.
והשאלה היא כמובן מדוע ??
מדוע אם הרוב מחייב והמיעוט מזכה,הוא חייב,
ואילו אם כולם מחייבים, הוא פטור ??

חז"ל נותנים לנו תשובה.

אם מבין כל העשרים ושלושה דיינים,לא נמצא אפילו אחד שילמד עליו זכות,הרי שיש כאן חסרון בבית דין, או שאינם בקיאים או שהחליטו במהירות ללא עיון מספיק.

כי רשע מוחלט לא קיים בעם ישראל.
גם מי שחטא אפשר למצוא לו נקודות זכות.

אצל כל אחד קיימת נקודה פנימית טהורה,ודרכה ותוך התבוננות ושימת לב באותה נקודה,חייב שתמצא הדרך ללמד על אותו אדם זכות.
ואם כך נדמה, שכולו רע,ככל נראה ההתבוננות לא נעשתה כמו שצריך.

"וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו,וטהר את הנגע,כלו הפך לבן טהור הוא".

אם צבעו הלבן של הצרעת פשה בכל גופו של האדם, זה אינו יכול להיות נגע שמעיד על חולי רוחני.
כי אם אם כן.., אזי המסקנה צריכה להיות, שכל ישותו הפנימית הרוחנית של אותו אדם חשוכה ומקולקלת.
וזה אינו יתכן.
כי רשע מוחלט לא קיים בעם ישראל.
גם מי שחטא אפשר למצוא לו נקודות של זכות.

כי אין אדם מישראל שכל כולו הפנימי חשוך, תמיד ישנה אותה נקודה פנימית אלוקית שלא תיתן לחושך לקבל שליטה מלאה.
תמיד תישאר נקודת אור שממנה אפשר
להתקדם.

אם הנגע פשה בכל גופו,בודאי שטהור הוא,
כי בודאי אין המדובר בצרעת רוחנית, אלא בסתם מחלת עור.

המסר הזה עובר דרך התהליך של אותו מצורע.
כי הוא שראה אצל חברו רק את החסרונות,
הוא שהלך ודיבר לשון הרע
הוא זה שדרכו יועבר המסר שצריך ללמד זכות.
שמי שלא רואה זכות אצל חברו,אות היא, שראייתו פגומה.

נו…והיכן "פנס הקסם" ??

גאון המוסר המשגיח הגאון הרב וולבה,יורד לעמקי הנפש, ומכנה את התופעה שבה האדם רואה את נגעי זולתו מבלי ללמד עליו זכות,
בשם,"פנס קסם".
וכך הוא כותב:

"כיצד אפשר לחדור למעמקי הנפש ולדעת את אשר בלבבנו?
עלינו לעמוד על תופעה נפשית, שאי אפשר לקרוא לה בשם אחר, אלא 'פנס קסם'.
בכוח תופעה זו, נוכל לעמוד על תהליכים מוסתרים המתרחשים בסתר ליבנו".

"נפסק להלכה ברמב"ם: 'כל הפוסל את אחרים תמיד, כגון שנותן שמץ פסול במשפחות או ביחידים, ואומר עליהם שהם ממזרים – חוששים שמא הוא ממזר. ואם אמר עליהם שהם עבדים, חוששים שמא עבד הוא, שכל הפוסל במומו פוסל".

"בוודאי לא ידע הפוסל הזה על מומו, כי אילו ידע וזכר אותו, היה נמנע מלהזכירו, כדי שלא יתגלה קלונו. אבל בסתרי הלב, בשכבות העמוקות בנפשו לא נשכח המום. פנס הקסם הפנימי מקרין את המום העצמי החוצה, לפסול בו אחרים".

"נתגלתה כאן נטיה פנימית, להקרין ליקויים ורגשות נפשיים על אחרים. אי לזאת עלינו להתייחס בביקורת ובחשד לכל המשפטים השליליים שאנו חורצים על מי שמחוץ לנו. יתכן שהשלילה הזאת פנימית היא, ונעוצה בסתרי שכבות נפשנו, ורק פנס הקסם הנפשי הראה אותם במה שהתרחש מחוץ לנפשנו" (ספר "עלי שור", עמודים קס"ב-קס"ה).

ואם נשארתם איתי עד עכשיו אז עוד נקודה קטנה.

הדין הוא,שאותו כהן שראה את הנגע וטימא את המצורע, הוא זה שצריך להיות זה שיטהר בסוף התהליך את המצורע.
הוא שאמר לו "טמא אתה" יאמר לו "טהור אתה".
מדוע צריך שיהיה דוקא אותו כהן,מדוע אי אפשר שכהן אחד יטמא בתחילת התהליך, וכהן אחר יטהר בגמר התהליך ??

התשובה היא, שוב "פנס קסם".
התורה מלמדת אותנו שמי שבמקומו ו/או בתפקידו, נדרש להיות המטמא,
נדרש להיות המוכיח או המעביר ביקורת,
כדי שלא ילקה בתסמונת של "פנס קסם",
עליו לודא שהוא רואה גם נקודות זכות אצל אותו אדם.
מי שמטמא ,חייב להיות גם המטהר.
מי רק מטמא – מבקר ומוכיח,ישנו חשש סביר
שהוא לוקה בתסמונת "פנס קסם".

להערות והארות אשמח גם במייל
[email protected]